#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. עד מתי אוכל ושותה בלילה כשמתענה למחר? 	"לרבי עד שיעלה עמוד השחר לראב""ש עד קרות הגבר בפעם הראשונה. וכל זה בסתמא אבל יש אופנים שהתענית תתחיל קודם לכך. ללש""ק עמד מסעודתו וסילק השולחן שוב אינו אוכל. ללש""ב אם ישן ולא רק נמנם שוב אינו אוכל <sup>י</sup>. וכתב רש""י דהלכה כלש""ב ואוכל ושותה עד שיישן קבע ועד שיעלה עמוד השחר כרבי. והתוס' (ד""ה נים) הביאו ירושלמי שאם התנה אף שישן אוכל ושותה עד עמוד השחר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>י.  כתב הרא""ש שהראב""ד פירש שאפילו ישן בתוך הסעודה אסור ופסק דקיי""ל כלישנא בתרא לחומרא ואפי' ישן בתוך סעודתו קודם שסילק אסור וכ""ש גמר סעודתו וסילק. והרא""ש חלק ששינה בתוך הסעודה ליכא היסח הדעת. והרי""ף פסק כלי שנא בתרא לקולא ובין סילק ובין לא סילק אם לא ישן אוכל והולך עד שיעלה עמוד השחר. והר""ן כתב שבכל אחד מהלשונות יש להקל ולהחמיר, דללי שנא קמא הכל תלוי בגמר וכל שלא גמר ואע""פ שישן אוכל, וללי שנא בתרא הכל תלוי בישן וכל שלא ישן ואע""פ שגמר וסילק אוכל.</span>"	תענית יב. - יב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא. לוה אדם תעניתו ופורע. באיזה אופן 1) לכו""ע יכול 2) לכו""ע אינו<br>יכול 3) ספק בתוס'? "	"1) באופן דלא מצי מצער נפשיה ועדיין לא התחיל להתענות <sup>יא</sup>.<br>2) בתענית חלום.<br>3) באופן שכבר התענה עד חצי היום או רביע היום ואפילו לא מצי לצעוריה נפשיה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יא.  כ""כ התוס'  (ד""ה דאי) . והר""ן כתב דלשמואל לל""ק אין זקוק לפרוע, עוד כתב הר""ן דכל זה בקיבל יום סתם, אבל בקיבל יום זה נחלקו הראשונים אם לוה ופורע.</span>"	תענית יב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. כיצד התחלק יום התענית? 	מהבוקר עד חצי היום היו מעיינים במילי דמתא אם גזל וחמס בידיהם ומפייסים אותם. מכאן ואילך רבע היום קוראים בתורה ובהפטרה. מכאן ואילך מבקשים רחמים.	תענית יב:		
